נהיגה בשכרות

עקב תאונות רבות של שנהגים תחת השפעה של אלכוהול שלצערנו גובות מחיר כבד בנפש, "זוכה" עברת תנועה זו לתשומת לב מיוחדת מצד רשויות האכיפה של החוק.

לפי החוק רשאי שוטר לדרוש מכול נהג לעבור בדיקת שיכרות בכול זמן נתון גם אם אותו נהג אינו חשוד כשיכור. ויהיה במידה שהנהג סירב לעבור בדיקת שיכרות לאחר דרישה מהשוטר יחשב סירובו של הנהג לעבור בדיקה זו כחיזוק לאישום של נהיגה בשכרות ובנוסף עצם הסרוב של הנהג לעבור בדיקה של שיכרות מהווה עברה פלילית בפני עצמה.

בנוסף לבדיקה שרשאי השוטר לדרוש מהנהג על מנת לוודות שאכן הנהג ביצע עברה של נהגה בשכרות, השוטר יכול להבחין בנהג שיכור כשהנהג אינו מסוגל לעמוד ישר או ללכת ככול האדם מדבר בצורה מבולבלת או שנודף ממינו ריח אלכוהול וכדומה.

רמת ריכוז האלכוהול שאסור שימצא בדמו או בנשיפה של הנהג נקבע ע"י שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

כמות האלכוהול שמותר שימצא ששתה הנהג היינו כדלקמן :

עד 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

עד 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד של אוויר שנינשף במכשיר הינשוף.

נהג שנתפס נוהג כשבדמו ריכוז של אלכוהול מעל למותר או סמים מסוכנים השוטר יקבע מיד שהנהג ביצע נהיגה בשכרות וכתוצאה מכך רישיונו של הנהג יישלל ל 30 יום ובמקרה של תאונה רישיונו ייפסל ל 60 יום ואף ל 90 יום.

בדרך כלל האמצעי שמשתמשת המשטרה על מנת לבדוק האם הנהג ביצע נהיגה בשכרות הוא הינשוף, שזה מכשיר שבו הנהג נושך אוויר לתוכו על מנת לגלות כמה ריכוז אלכוהול מצוי בדמו של הנבדק. כמו שכבר כתבתי למעלה שוטר רשאי לדרוש מכול נהג לעבור בדיקה באמצעות הינשוף אפילו אם אין שום חשד סביר לנהיגה בשכרות.

לעומת בדיקת דם יעשה במרפאה או בתחנת משטרה ע"י איש מקצוע רפואי שמוסמך לבצע בדיקת דם ולא ע"י שוטר בשטח. בדיקת דם יבוצע רק במקרה שבו קיים חשד סביר לנהיגה בשכרות או לאחר תאונה. על איש המשטרה לבקש את הסכמתו של הנהג לעבור את הבדיקה הזו תוך כדי שמזהיר את הנהג שבמידה שיסרב יראו אותו כאילו הוא ביצע נהיגה בשכרות.

במידה שהנהג מחוסר הכרה ( כגון לאחר תאונת דרכים ) איש המשטרה לא מחויב לבקש את הסכמת הנהג.

במידה שאדם הוזמן לבית משפט על נהיגה בשכרות עורך דינן ינסה לערער בנאמנות הבדיקות השונות בדרך זו:

בדיקת מאפיינים, דהינו שהשוטר הבחין בהתנהגות הנהג כאדם שכור או שנדף ממנו ריח אלכוהול או שהנהג לא מסוגל לעמוד ישר וכיוצא בזה. במקרה כמו זה עורך הדין יבחן לעומק את ממצאי המשטרה וינסה לערער את ממצאים אלו.

בדיקת הינשוף, במקרה זה עורך הדין יבחן האם הליך הבדיקה היה תקין? האם בוצע דו"ח פעולה מקיף? האם הינשוף הופעל לפי ההוראות? האם הינשוף כויל? האם הפיה הוחלפה? ועוד…

בדיקת דם, מכיוון שבדיקה זו היא מדעית ומדויקת יותר כאן כבר קשה יותר לערער.

העונש לפי החוק כאן בארץ על נהיגה בשכרות הוא בנוסף לפסילת רישיון מנהלי שמבוצע ע"י איש המשטרה הוא:

פסילת רישיון למשך שנתיים גם אם לא בוצעה שום עברה תנועה אחרת מלבד נהיגה בשכרות.

במידה שאותו נהג נתפס על נהיגה בשכרות פעם שניה צפוי לעונש של פסילת רישיון לתקופה שלא יפחת מ 4 שנים.

בגלל ריבוי המקרים שנהגים נתפסים על נהיגה בשכרות המדיניות של בתי המשפט לתעבורה בארץ היא להחמיר עם הנהגים העבריינים.

אין לראות במאמר זה כמסמך משפטי. 

ראה גם:

דף קטגוריות מאמרים  ראשי

תגובות יתקבלו בברכה.